במדינת ישראל, הסמכות לדיון משפטי בענייני משפחה נתונה בידי שתי ערכאות – בית דין רבני ובית משפט לענייני משפחה. עורך דין רן רייכמן מציין שלמרות ששני בתי הדין כפופים לחוקי המדינה, קיים הבדל בתפיסתן הבסיסית של הערכאות. בעוד שבית דין רבני מבסס את פסיקתו על הלכות דת, בית משפט לענייני משפחה מבסס את פסיקתו על גישה חילונית וליברלית יותר.
עקב ההבדלים בין בתי דין אלו, תביעות אינן יכולות להיות מוגשות במקביל לשניהם, כך שהערכאה הראשונה אליה ייגש אחד מבני הזוג תהווה סמכות משפטית במקרה הנידון. עו"ד רן רייכמן מסביר שהכינוי למצב זה מכונה "מירוץ סמכויות". על מנת לבחור בבית הדין הנכון עבורכם, יש להבין את גישות הפסיקה והשלכותיה בכל מקרה נידון.
סמכויות בתי הדין
במקרים של גירושין בין בני זוג יהודים, לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית בסוגיית מתן הגט. מעבר לכך, לבית דין רבני ולבית משפט לענייני משפחה יש סמכות זהה בפסיקות הקשורות למזונות, לחלוקת רכוש ולהסדרי ראייה. יחד עם זאת, מדגיש רן רייכמן כי על מנת שדיון בעניינים אלו יתקיים בבית דין רבני, נדרשים שלושה תנאים של כריכה כדין, כנות הכריכה וכנות תביעת הגירושין.
הבדלים
בגישת הדיון
אחד ההבדלים המהותיים בין שני בתי הדין הנו שיטת הדיון ועימה גם השיקולים בקביעת הדין. בית דין רבני מעניק משקל רב לחוקי ההלכה וכיוצא מכך גישתו כלפי ראיות, מוסכמות חברתיות וגם אופן ניהול הדיון שונים במהותם מאלו הקיימים בבית משפט לענייני משפחה. לדברי עורך דין גירושים רן רייכמן, הבדלים אלו גורמים לא פעם לכך שהחלטות בתי הדין עשויות להיות הפוכות זו לזו במסקנות ובפסיקה.
דוגמאות להבדלים בגישה לדמי מזונות וחלוקת רכוש
דמי מזונות נידונים לרוב בבתי משפט לענייני משפחה, מלבד מקרים בהם שני בני הזוג הביעו נכונות שהדיון יתקיים בבית דין רבני. גם במקרים אלו פסיקת בתי הדין עשויה להיות שונה למדי. לדוגמא, במקרים של נישואין אזרחיים, בית דין רבני פוטר את הבעל מדמי מזונות, בעוד שבית משפט לענייני משפחה יפסוק על פי חוקי המשפט הבינלאומי תשלום מזונות לאישה. כמו כן, לגבי חלוקת רכוש מדגיש רן רייכמן כי בתי דין רבניים נוטים שלא לחלק רכוש הרשום על שם אחד הצדדים, בין אם זהו הגבר או האישה.
עו"ד רן רייכמן הנו בעליו של משרד עורכי דין
ומוכר כאוטוריטה בנושא דיני משפחה. רייכמן מנהל תיקי משפחה מורכבים בהם עולות שאלות כלכליות מורכבות.